ויסות רגשי-חושי

אנו נדרשים לויסות בכל תחומי החיים – אם זה במחשבה, בדיבור, בשמיעה, במגע או אפילו בריח. 

אבל מה זה ויסות? היכולת שלנו לקלוט מידע חיוני מהסביבה שלנו, לסנן מידע מיותר, לעבד את המידע הזה ולבחור איך להגיב אליו בצורה המתאימה ביותר. יכולת זו מאפשרות לנו להישאר מרוכזים במהלך פעילות ולפעול בצורה יעילה וטובה תוך התחשבות בסובבים אותנו.

 כחלק מטיפולי ריפוי בעיסוק אנו נתקלים גם במצבים של קושי בהתמודדות רגשית. חשוב לציין שאנו לא מתייחסים כמטפלת רגשית לסיטואציה אלא כמרפאה בעיסוק הרואה את המטופל כמכלול. כשכל מערכת משפיעה על השניה. המצב הרגשי שלנו נמצא בקשר ישיר ליכולת שלנו להגיב לגירויים סביבנו, ליכולת שלנו להתרכז וגם לויסות החושי שלנו ולכן – גם הוא חלק אינטגרלי מהטיפול. 

קחו לדוגמא סיטואציה שבה אתם מגיעים הביתה אחרי יום קשה בעבודה ובדרך רבתם עם חבר בטלפון. כשאתה מגיעים הביתה אתם מוצאים שהילדים השאירו בלאגן! וואו איזה מעצבן. לעומת מצב בו אתם חוזרים מהעבודה לאחר שקיבלתם בדיוק העלאה ובדרך הביתה חברה התקשרה להגיד שהיא באה לבקר אחרי שלא נפגשתם הרבה זמן. התוצאה היא אותה תוצאה אך התגובה שלנו והעוצמה שלה יהיו שונים בעקבות המצב הרגשי בו אנו נמצאים. 

 במהלך הטיפל בריפוי בעיסוק ננסה לעזור לילד לרכוש אסטרטגיות להתמודדות במצבים כאלו (ואם נראה צורך גם נפנה במקביל לטיפול רגשי).

אצל ילדים עם קושי בויסות חושי היציאה מויסות רגשי היא משמעותית יותר מכיוון שביומיום הם נדרשים לעבודה רבה לווסת את עצמם ואת התגובות שלהם ללא קשר למצב הרגשי. התגובות במצב כזה יהיו יותר עוצמתיות יותר וייקח להם יותר זמן לחזור לאיזון. 

אז מה אנחנו עושים בריפוי בעיסוק? בריפוי בעיסוק אנחנו עובדים על זיהוי הרגשות ובעיקר את התחושות שהגוף שלנו מסמן לנו ובמקביל חשיפה לפעילויות תחושתיות שונות וההשפעה שלהם על הגוף. בעקבות כך נדע לבחור את הפעילות שמתאימה לנו בכל מצב. ככל שנדע יותר לתת לילדים שלנו את הכלים לזהות לבד מה הם חשים כך הם גם יצליחו להתמודד בצורה מטבית יותר.

שלב ראשון – 

להכיר את קשת הרגשות. נוכל לעשות את זה דרך תמלול של מצבים בהם הילד מראה רגש חזק כמו – “אני רואה שאתה ממש עצוב” או “אני רואה שזה גורם לך לכעוס ממש!” ברגע שניתן לרגש שם ישנם 2 השפעות-

1. הילד יבין מה קורה איתו ברגע זה ופעם הבאה אולי יצליח להגדיר זאת בעצמו.

2. אנו מראים הזדהות והבנה של המצב שהילד נמצא בו. זיהיתי מה קורה איתו ואני מבין את הרגש הזה. אני יכול גם להראות הזדהות עם מילים כגון “אתה צודק זה באמת דבר מאוד מכעיס” או ” אני רואה שאתה ממש שמח כי….”

אפשרות אחרת זה להשתמש בתמונות כמו בדף הזה ליצור שיח סביב הרגשות והתגובות שהם גוררות. איך הפנים שלי נראים כשאני כועס? איזה מעשים אני עושה כשאני מרגיש את הרגש הזה? או איזה מצבים יוצרים אצלי את הרגש הזה?

 

שלב שני- 

חשיפה לפעילויות חושיות מעוררות ומרגיעות, למידה של העדפות אישיות ותגובות של הילד לפעילויות האלו ביחד איתו. כשהילד יודע איזה פעילויות יכולות לעזור לו להירגע כשהוא כועס או מתרגש מידי או לעורר אותו לבצע פעילות נוכל לדעת להציע לו אותם או אפילו הוא ידע לגשת אליהם לבד. דרך אחת לאבחון המצב הרגשי שלנו הוא בעזרת רמות עוררות. ניתן לקרוא על גישה זו עוד בפעילות הזו. בעזרת המודעות הזו אנו מזהים מה הפעילות שאנו צריכים – מעוררת או מרגיעה, ובוחרים פעילות בהתאם. 

הנה מספר הצעות לפעילויות שיכולות לעזור :

                    חיבוק חזק עם דמות אהובה, לצאת לטיול לנשום אוויר, לשתות מים, להקשיב למוזיקה, לרקוד, לקרוא ספר או לשמוע סיפור

ככלל פעילויות המערבות תחושה עמוקה לכל הגוף כמו חיבוק חזק, דחיפה של הידיים\קיר ונדנוד הם פעילויות תחושתיות שמרגיעות את הגוף ותנועות של סיבוב, תנועה מהירה במרחב או קפיצות מעוררות. למרות זאת צריך לזכור שכל ילד הוא שונה וצריך לבצע תהליך של ניסוי וטעייה לראות מה מתאים לו בצורה המיטבית ביותר. בנוסף- זה תהליך! אז קחו את הזמן. נסו כל גישה לשבוע לפחות ותראו אם יש השפעה. 

!בהצלחה

ממני, אדרת                  

מקורות:

https://child-development.org.il/article/%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99/

דילוג לתוכן